בן אהרן ז"ל ובתיה. נולד ביום כ"ט בחשון תש"ו (5.11.1945) בחיפה. רפי נמשך לים ולאחר שסיים את לימודיו ב'יסודי' שליד 'הריאלי' נתקבל לבית-הספר לקציני-ים במכמורת, ושם למד שנתיים. הוא המשיך ללמוד בתיכון 'ביאליק' ובתיכון-ערב, ובפרק-הזמן שנותר עד לגיוסו עבד באניות-דיג. רפי היה כישרוני מאוד, עסק בציור ופיסול, כתב שירים, נהג לבדר את חבריו בחיקויים ובמשחק, והיה מוקד-משיכה לכל החברים.

רפי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1964 והוצב לחיל-הים. בעת שירותו הסדיר נלכד חבר בבור-סיכה שבנזין התלקח בו. רפי הוציא את חברו, אך נכוה קשות ואושפז זמן רב בבית-החולים. הוא עשה את המוטל עליו לשביעות-רצונם של מפקדיו, וכאשר השתחרר צוינה התנהגותו כטובה-מאוד, וכן שהוא "נהג מעולה המסוגל לארגן ולבצע תכניות".

בסוף יולי 1966 השתחרר רפי מהשירות-הסדיר. הוא הוצב למילואים בחיל-ההספקה כנהג 'מובילים'. במלחמת יום-הכיפורים היה דוגמה וסמל לחיילי המילואים ואנשי ה'סדיר' בעבודתו ללא-ליאות ובמסירותו הרבה. בתום המלחמה קיבל את 'אות המערכה'. גם כאזרח לא זנח את תחביבו - הים. את מרבית זמנו הפנוי עשה בהפלגות ביכטה קטנה. אחד מחלומותיו היה שביום מן הימים יוכל לצאת עם משפחתו ולחיות לצמיתות בכלי-שיט. רפי היה אב מסור ואוהב לשתי בנותיו הקטנות אשר הספיקו לקבל ממנו חום רב.

ביום כ"א בחשון תשל"ו (26.10.1975) נפל רפאל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה, שתי בנות, אם ואח.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו את הרוח החברית שרפי השרה סביבו וכיצד היה למרכז החיים החברתיים לאנשי יחידת-המילואים, כל-אימת שנפגשו לשירות- מילואים משותף.